לכל הארגונים שלוקחים את עצמם ברצינות את תהליך קליטת המילואימניקים. הנה כמה טיפים לחיזוק ולמעטפת רגשית אמפתיה - להיות שם בשבילם קשובים ונוכחים, בלי לתת עצות ובלי לשפוט: "אתה צריך להירגע", "בן דוד שלי גם סיים מילואים והיה לו קשה". פשוט לגרום לצד השני להבין שאנחנו שם, איתו ובשבילו למתי יצטרך. לתת זמן – כל מילואימניק שחוזר עובר תהליך אישי ורגשי של עיבוד ועיכול חווית הלחימה. ממש כמו בקפה שחור, חשוב להמתין שהגרגרים ירדו למטה לפני שאנחנו מתחילים ליישם עצות ופעולות. כחלק מכך, חשוב שכארגון נחזיר להם את הבעלות על הזמן שלהם (דבר שלא התקיים בצבא). יציקת משמעות מחודשת – בעודם שבים לשגרת החיים, יש מי שירגישו ריקנות וחוסר משמעות. חשוב להזכיר ולהפנים שהמשמעות היא לא במאורע חד פעמי קיצוני אלא בדברים שמרכיבים את חיינו, בזוגיות, בהורות, בעבודה, בניהול. בנוסף, נכון לחבר את המילואימניק לחזון, להשפעה של משימותיו על החברה, על .הכלכלה ועל העורף לתת מקום – החזרה מהחזית עלולה לייצר הרגלים ודפוסי פעולה שאינם בהכרח מתיישבים עם הנורמות המקובלות במקום העבודה. חשוב שנהיה סלחניים כלפיהם וכלפי התנהגות שאינה בהכרח הולמת את הארגון. בנוסף, נכון להבהיר לאותם שחזרו להרגיש שאנחנו כאן תמיד בשבילם ושהדלת שלנו כמנהלים תמיד פתוחה לכל מה שיצטרכו. שיח מאחד - מרבית המילואימניקים רגישים לשיח הקיים במדינה. חלקם חשים כי חזרה לשיח מפלג מייתרת את כל ההשקעה שלהם בחודשים האחרונים. לכן חשוב להשתדל להימנע בתקופה זאת כמה שניתן משיח פוליטי ומפלג שפוגע במשמעות ובהקרבה שבוצעה ע"י הלוחמים והלוחמות. שגרה, שגרה ושגרה - הדבר הטוב ביותר בכיוונון מחדש של המילואמניק אל עבודתו הוא העוגן של השגרה. בנייה מחודשת ומדודה שלה תוכל לעזור מאד בתהליך ההסתגלות מחדש. הכוונה וייעוץ נפשי – במידה ואנחנו עדים להתנהגויות חריגות או לשינויים התנהגותיים קיצוניים אצל עובדים ומנהלים ששבו, ניתן להעניק תמיכה בטיפול והכוונה מקצועית. שימו לב רק שאתם עושים את זה בשיקוף, בשיתוף ובשאלה. #חרבותברזל #war #israel #managementdevelopment #changemanagement
